חולי סכרת

הנכם מוזמנים לצפות בעדותה המרגשת של איבון זיוי, 

חולת סכרת וורטיגו ואשר כתוצאה מכך סובלת מסחרחורות, בחילות, כאבים וחוסר שינה. 

איבון מספרת שכל חודש, חודשיים היא סובלת מכאבים בכל הגוף שמנטרלים אותה לגמרי ועל השינה הלא טובה שלה.

"התקפי הוורטיגו שהיו לי נהיו הרבה פחות"

איבון מספרת שלאחר השינה בפעם הראשונה על המזרן היא לא עיקלה איך היא ישנה כל כך הרבה שעות, ומאז יש לה שקט והיא ישנה סוף סוף טוב.

"כשאני ישנה על המזרן אני מתחילה לישון טוב"

הדבר המדהים ביותר בסיפורה של איבון הוא מה שקרה לרמות הסוכר בגופה מאז היא ישנה על המזרן !!!

איבון מעידה איך הערך של  ה A1C שלה ירד לאט לאט מ 7.6% והגיע ל 6.3% מאז היא ישנה על המזרן וכתוצאה מכך היא נמנעה מהצורך בהזרקת אינסולין.
 (הערכים התקינים של ההמוגלובין המסוכרר (HgA1C) הם עד 5.7%. ערכים הנעים בין 5.7% ל־6.4% נכנסים לתחום של טרום ־ סוכרת וערכים של 6.5% ומעלה כבר נכנסים לתחום הסוכרת הגלויה).

הנכם מוזמנים לקרוא תמלול של ראיון רדיו עם דר' ויינטראוב מייקל MD
אשר שוכתב ותורגם מקלטת אודיו באנגלית בקשר עם מחקר בנושא סוכרת ונוירופאתיה שבא לבדוק האם ועד כמה מסייעים מגנטים לחולי סכרת ?

(השפעות המגנטים ע"פ תוצאות המחקר,ראו בהמשך הראיון,מסומנות ומודגשות בטוש זוהר.)

דר' ויינטראוב הינו פרופ' לנוירולוגיה ורפואה פנימית בבית הספר לרפואה "הר – סיני" ובמוסדות רפואיים בניו יורק. כמו כן בעל פרקטיקה פרטית, בעל 30 שנות ניסיון בעבודתו. עוסק במחקר רפואי, כתב מאמרים רבים ומלמד ברחבי ארה"ב.

המראיין: אני מבקש לשוחח אתך על המחקר האחרון שהיית מעורב בו בנושא סוכרת ונוירופאתיה , אבל לפני כן אני מבקש הסבר למהות המחלה סוכרת?

דר': סוכרת היא מחלה נפוצה מאוד בארה"ב , 16 מליון חולים בארה"ב – 131 מליון חולים בעולם. הצפי הוא שעד שנת 2010 יהיו 230 מליון חולי סוכרת בעולם . הסיבה הינה התפוצצות בהשמנה חולנית , הרגלי אכילה וגורמים אחרים שחלקם אפילו היום אינם ברורים.
זוהי מחלה שפוגעת ללא אבחנה בנשים גברים ואנשים ממוצא שונה. כאשר באוכלוסיות מסוימות יש נטייה גדולה יותר לחלות במחלה כגון האסקימוסים והאינדיאנים בארה"ב.
הסיבוכים מהמחלה קשים ביותר וכוללים : קטרקט, פגיעה בכליות ומעורבות מערכת העצבים שנמצאת גבוה ברשימת נזקי המחלה. אחד התופעות החזקות ביותר שלה: נימול בכפות הרגליים ותחושת בעירה במה שנקרה נוירופאתיה היקפית, כמו כן סינדרום התעלה הקרפלית (בשורש כף היד) מופיע פי 14-6 יותר אצל סוכרתיים.
מעורבות מערכת העצבים במחלה נגרמת מסיבות שונות שלמעשה אינן ברורות .
מיליארדי דולרים הוצאו על מחקרים בתחום ועדיין אין בהירות לגבי גורמי המחלה. מדברים על סיבות תזונתיות, מערכת הדם, גורמי גדילה עצביים, ישנן תיאוריות רבות .
מה שמסבך את המצב היא העובדה שהטיפול באינסולין שמוריד את רמות הסוכר בדם , אינו פותר את בעיית הנוירופאתיה וכן שיש גם אנשים עם רמות סוכר נורמליות שסובלים מתופעות אלה. ידועים קשרים נוספים, למשל גברים גבוהים חולי סוכרת נוטים לסבול יותר מתופעות הנוירופאתיה. כך שיש עניין ואתגר מיוחדים להבנת המחלה .
ישנם שני סוגי סוכרת: סוכרת מבוגרים (שאינה תלוית אינסולין) וסוכרת נעורים (תלויה באינסולין). תופעת הנוירופאתיה מופיעה הרבה יותר אצל חולי סכרת  מבוגרים וככל שמשך המחלה ארוך
מ -10 שנים כך הסיכון לסיבוכים מקצרי חיים הולך וגדל. סיבוכים כמו בעיות לב, לחץ דם ,שבץ וכריתת גפיים. מאלה ישנם 100,000 בשנה  ושום טיפול עד היום לא הצליח להוריד את מספר הכריתות. כמו כן ישנם 200,000 מקרים לשנה של כיבים סוכרתיים שמצריכים
אישפוזים וניתוחים, מכאן שזו מחלה חשובה מאוד המשפיעה  על החולים, על בני משפחה המטפלים וכמובן גם על הכלכלה הרפואית.
חולי סוכרת חייבים להיות מודעים לגופם כדי להגן על עצמם מפני סיכונים  למשל חוסר תחושה בכפות הרגליים עלול להביא את החולה לפציעות שעלולות להסתבך עד לנמק. חולי הסוכרת חייבים להיות במעקב רפואי צמוד וקבוע.

מראיין: האם משתמשים בתרופות אחרות מלבד האינסולין להורדת סוכר? האם יש תרופות למניעת נוירופאתיה ?

דר': כן, למשל סופונאוריה ותרופות אחרות שמורידות את רמת הסוכר לרמה המצמצמת סיכון לנוירופאתיה (עצבים) נפרופאתיה (כליות) רטנופאתיה (עיניים) יש גם תרופות שונות להתמודדות עם כאב בגלל סרטן , פציעות טראומטיות דלקת פרקים ראומטית. אבל ברגע שאדם סובל מכאב הנובע מנוירופאתיה  כלומר שנגרם כתוצאה מנזק לרקמות העצב , אנחנו נמצאים בקרב .
מאחר שזהו כאב חסר רחמים שאינו מגיב טוב לתרופות נוגדות כאב שלא לדבר על תופעות הלוואי הקשות לשימוש באותן תרופות, למשל שינויים בתמונת הדם, אפתיה, לתרגיה, נמנום, אטקסיה.
מכאן שאנחנו מחפשים דרך טובה יותר. אפשר להשתמש  במשחות להקלה מסוימת על תופעת הנימול, תחושת הבערה, כאב, הרגשה של הליכה על צמר גפן. בעיות אילו הולכות ומחמירות ואז יכול להיות שאדם פתאום ירגיש הקלה בתחום הזה ובטעות יחשוב שיש שיפור במצבו כאשר ההפך הוא הנכון, החולה מאבד תחושה בקצות הגפיים.

מראיין: האם התרופות הללו גורמות לנסיגה או עצירת המחלה?

דר': לא! זה כמו לשים אגד מדבק.

מראיין: ידוע לי שהיית מעורב במחקר נרחב עם משהו שאין לו קשר עם תרופות ,איך הגעת לזה?

דר': כמעט באופן מקרי. אני מטפל ברופאים רבים, בין השאר טיפלתי במנתח פה (רופא שיניים) שסבל מפריצת דיסק צוארית שהפריעה לתפקודו כרופא.
בכל פעם שהתכופף להסתכל בפה של מטופל כאב חריף עבר לאורך היד.
בכוונתו  היתה לעבור ניתוח כדי לפתור עצמו מהכאב והמגבלה הבלתי נסבלים. טפלתי בו בסטרואידים שהקלו עליו באופן משמעותי, אולם ברגע שחזר לעבודה הכאבים חזרו. הוא התקשר אלי מתלונן קשות על הכאבים שחזרו ושהוא החליט לעשות בכל זאת את הניתוח והודיע כי עייף מכאבים ומחוסר יכולתו לתפקד, לא הצלחתי לשכנעו לחזור אליי לטיפול.
כעבור חודשיים שלושה הייתי במרפאתו לניקוי שיניים , ושאלתי את השיננית איך מרגיש הרופא אחרי הניתוח שעבר. סיפרה לי השיננית:
"אה הוא לא עבר ניתוח הוא משתמש במגנטים ומאז הוא מרגיש טוב והוסיפה:  וגם אני שסבלתי ברגליים עקב עבודתי ולא נעזרתי במומחים מאז שאני משתמשת במגנטים  אני עומדת שעות על הרגליים בלי לסבול מחוסר הנוחות ממנה סבלתי".
לא הבנתי על מה היא מדברת , ותוך כדי עבודתה ניסיתי להבין את העניין, מאחר שאני עובד גם כיועץ ל-MRI   אני יודע מה מגנטים עושים.
בMRI  אנו יכולים לשנות מימן, חמצן ונתרן על פי הבדיקה הנדרשת ומניעים אותם בכוח המגנט. ניסיתי להבין מה קורה פה – מאין המגנטים? לבסוף היא קישרה אותי לאדם שמכר לה  רפידות מגנטיות לרגליים .
פגשתי אותו ושוחחתי איתו ולמרות שאני לא מאמין החלטתי לנסות לבדוק זאת , ומכיוון שאני מומחה לטיפול בכאב מלבד היותי נוירולוג, החלטתי שאני רוצה לנסות עם אנשים הסובלים מנוירופאתיה הקפית, שאת מצבם אנחנו לא מצליחים לשפר .
חשבתי שהאתגר גדול אם יתברר שהמוצר עוזר במקום שדברים אחרים לא הועילו.

מראיין: בשלב זה אתה ספקן גדול?

דר': כן אני סקפטי, אני מדען  שלא רוצה להיתפס  בתגובת פלסבו (דמה) אלא רוצה לדעת שאני רואה משהו בגלל הסיבות הנכונות וגם מפרש אותם נכון.
התקשרתי לכמה יצרנים , לכל אחד היתה תוכנית משלו .
אחד למשל רצה לתת לי כסף אבל לשלוט בתוצאות , אחד הציע לי את מוצריו בזול כדי למכור למטופלי , דברים שלא רציתי לעשות .
הייתי מתוסכל מאוד כי יצרן של חברה גדולה מאוד לא חזר אלי , אחר כך הבנתי את הסיבה , אסור למפיצים לטעון טענות רפואית כלשהן ומכיוון שהוא מרוויח מספיק כסף גם בלי זה, לא היה לו חשוב להתעמת עם אנשי רפואה והתיאוריות שלהם. למזלי פגשתי יצרן מגנטים הגון שהסכים לתת לי בחינם מגנטים ככל שאני רוצה, ללא תנאים, ובלבד שלא אציין את שמו. חשבתי שזה הוגן מצידי  והחלטתי על ניסוי מקדים כדי לבדוק את הרעיון הכללי, האם מגנטים עוזרים ?
היו לי 14 אנשים מהפרקטיקה הפרטית שלי, ומטרת הבדיקה היתה לראות האם הנימול ,כאב ובערה משתנים בהשפעת המגנטים והאם יש שיפור בשנתם. סובלים מנוירופאתיה מתעוררים בלילה בגלל כאב ותחושת בערה.
נתתי להם מוצרים ומאחר שאלו מגנטים חלשים הוריתי להם להיות צמודים למגנטים 24 שעות ביממה. במשך היום ללכת בנעלים ובלילה להניח עליהם את הרגליים במיטה.
דבר אינו משתנה מהר, ולא צפיתי ממגנטים חלשים לתוצאות מיידיות, תכננתי לקיים את המעקב במשך 4 חודשים לפני שאוכל להחליט האם התחולל שינוי קליני כלשהו. כמו כן לעשות מדידות אובייקטיביות שבודקות מעבר תחושות בכפות הרגליים, כלומר את רמת הפגיעה במערכת העצבים ע"י מדידת המוליכות העצבית, לחלופין בדקתי את רמת הנזק הקיים.
בדיקה כזאת נעשתה לפני תחילת הניסוי וגם 4 חודשים אחר כך, עם תום הניסוי.
 את הניסוי עשיתי עם אנשים הסובלים  מבעיות נוירופאתיה שונות: אלכוהליזם, סוכרת , טיפול כימותרפי בסרטן. המעניין הוא שמצבם של 8 מתוך 14 הנבדקים השתפר, אחד מחולי הסרטן שסבל מבעירה בכפות הרגליים הגיב יפה מאוד.
ומצב שלא אמור להשתפר, הפחתת כאב צמצום משמעותי של תחושת הבעירה.
עלי לציין שלא כולם הגיבו בחיוב, אבל חולי הסוכרת הגיבו בצורה משמעותית טוב יותר מחולים אחרים.
75% מחולי הסוכרת הגיבו היטב ו50%  מחולים אחרים. בסך הכל מדובר בשיפור אצל יותר מ50%  מהחולים (8 מתוך 14) .
בשלב זה לא ידעתי האם היתה זו תגובת פלסבו של אנשים נואשים ועברתי לשלב ב' של הניסוי.
התחלתי עם 24 חולים , 5 נשרו. נתתי לכל אחד זוג רפידות. רפידה מגנטית לרגל אחת ורפידת דמה לרגל השניה.
לאחר חודש החלפתי בין הרגליים לרפידות כלומר רגל שהיתה על המגנט קבלה דמה, ולהיפך רגל על דמה קבלה רפידה מגנטית.. במצב זה היו החולים חודש נוסף.  הם נתבקשו לכמת את התחושות בכל אחת מכפות הרגליים  בפרמטרים שנבדקו. לחודשים שלוש וארבע נתתי להם מגנטים לשתי הרגליים כדי לבדוק האם יש הבדל.
10 מהנבדקים היו חולי סוכרת ו9 חולים אחרים סבלו מבעיות נוירופאתיה, קיבלנו תוצאה מדהימה.
90% מחולי הסכרת ו 33% מהחולים האחרים הגיבו  בשיפור. תגובה אמיתית ולא פלסבו. תגובות הפלסבו חלפו עד סוף החודש השני. מצאנו שמתוך אלה שקיבלו בחודש הראשון מגנטים ובחודש השני את הדמה- היו  22% תגובת פלסבו. ואילו אצל חולי סוכרת שקיבלו בחודש ראשון מגנטים ובשני דמה- היו 38% תגובת פלסבו בחודש השני.
בתחילה לא הבנו את התוצאה אלא מאוחר יותר הבנו שזה קשור בתופעה ביולוגית שנקראת over shoot . שמתבטאת בכך שהמגנטים בחודש הראשון השאירו תועלתם גם במצב שלא היו מגנטים- ההרגשה הטובה נמשכה. היו בידי עכשיו תוצאות של שני ניסויים קטנים שאינם מספיקים במשמעותם הסטטיסטית להצדיק שינוי בדרכי טיפול. הייתי זקוק למספרים גדולים יותר, לכן יצרתי ניסוי ברמה ארצית רק של חולי סוכרת משום שאלה הגיבו באופן מובהק טוב יותר למגנטים, ובנוסף סוכרת היא המחלה העיקרית בארה"ב התורמת למספרם של החולים הסובלים מנוירופאתיה.
הקמתי 48 מרכזי מחקר ב27 מדינות. נכללו בהם אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות המייצגים את ארה"ב:
אינדיאנים, אמריקאים, היספנים, אסייתים, לבנים ושחורים. היתה גם קבוצה מאלסקה שנשרה. הכוונה ייצוג של המחלה על כל גילוייה בארה"ב , כדי לבדוק עם השימוש במוצרים עוזר.
הניסוי היה עיוור כפול (double blind) שגם החוקרים וגם המטופלים  לא ידעו מי ומתי קיבלו מוצר אמיתי או דמה. לחולים הובטחו מוצרים ממשיים בסוף הניסוי ביקשנו מהם תגובת אמת לשיפור במצבם והערות על הסימפטומים שלהם, כמו כן ביקשנו לראות את השפעת המוצרים על התפקוד שלהם כלומר על איכות החיים. כלומר האם שנתם טובה יותר ללא הפרעות, האם ההליכה שלהם קלה יותר?
בכל קבוצה היו נוירולוגים ראשי מחלקות ואנשי מקצוע שהיו שותפים בעבר למחקרים מובילים עם טכנולוגיות חדשות ותרופות, מחקרים ופיתוחים שעלו מיליוני דולרים במאבק נגד המחלה הטראגית הזאת, מבלי שזה הועיל לחולים, כך שהיתה פה התעניינות מדעית מיוחדת כלפי המוצר שהוא כל כך זול: פחות ממאה דולר ואינו מתכלה .
ובמיוחד מאחר שזה משהו שקיים למעשה מאות שנים בצורה מסוימת, ובידינו עכשיו שיטות מתקדמות לבדוק את יעילותם .
בין החוקרים היו מומחים ממספר תחומים השותפים לחולים בסוכרת: נוירולוגים, מומחים לרגליים, ואנדוקרינולוגים.
קו ההתחלה או הבסיס של הנבדקים היה משותף ואחיד.
צורפו רק חולי סכרת שסבלו מכאב סוכרתי נוירופאתי מדרגה 2 או 3 ללא גורמי נוירופאתיה נוספים, עם הפרעות במערכות סנסוריות מטוריות, ורפלקסיות ופרמטרים אחרים הקשורים לפזיולגיה של העצבים.
כלומר האנשים שנכללו היו מצד קשה, אבל לא כאלה שאינם חסרי תחושה לחלוטין – אלא האנשים שמהווים את מירב המטופלים הבעיתיים שלנו.
האתגר למצוא האם ההשפעה אמיתית פלסבו או ודאית (OBS  ).

פניתי למוסדות שונים לקבלת תקציבי מחקר. ה- NIH אישר את המחקר אולם לא תמך תקציבית.
אולם לבסוף את התקציב קיבלתי מהתעשייה. התקציב מוחזק בקרן נאמנות מיוחדת עיוורת כך שיכולנו להשתמש בכסף מבלי להבטיח שום תוצאה מסוימת למי שנתן את התקציב, כלומר עקרונית הם יכלו להפסיד אילו התוצאה היתה שלילית.
עלי להדגיש שלא היה ניתן לעשות ניסוי זה (כמו כל ניסוי) ללא כסף. למרות ש 25-34 ראשי קבוצות שפניתי אליהם היו מוכנים לעשות זאת ללא כסף , אבל המוסדות בהם הם עובדים הקשו עליהם ודרשו כיסוי ההוצאות. בצוות היו כמובן הפרסונל של אותם המוסדות, אחיות, מתאמי נתונים וכו'. שהשימוש בשרותיהם עולה כסף.
פניתי גם לארגוני הסוכרת שהם מתרכזים בתרופות , יתכן שהמוצר הזה היווה איום בשבילם ולמרות ההזדמנות שנתתי להם להשתתף במחקרי הם לא תמכו בו.
פניתי למוסדות פרטיים כמו ייל והרווארד שהסכימו אבל נשרו מחוסר תקציב. בכל זאת השגנו ייצוג של 48 מרכזים חשובים, ראשי מחלקות, ומטפלים בבעיות הרפאיות הללו, שהיו מאורגנים והשתמשו במטופלים שלהם, או שפרסמו הזמנה הקוראת להשתתף בניסוי הכלל-ארצי.
הארגונים לנוירופאתיה היו מודעים לניסוי שפורסם באמצעי התקשורת ואני עצמי הופעתי לפני האקדמיה לנוירולוגיה והבהרתי שעד שלא יהיה מדגם גדול כל העניין יהיה רק סיפורים ואנקדוטות.
בסופו של דבר, 327 חולים נכנסו לניסוי ונשארו 264 נבדקים עד סוף המחקר. 15% נשירה טבעית. רמת הנשירה פה מובנת מאחר שרגישות של חולי הסוכרת כל כך גבוהה שלפעמים קשה להם לסבול מגע כלשהו אפילו העדין ביותר  כגון סדין.
במשך ארבעה חודשים בדקנו פרמטרים שונים.
כאב הוא דבר סוביקטיבי שאינו מדוד בשיטות אוביקטיביות. המטופל עצמו הוא המחקר והקובע. במשך שבועיים שלפני התחלת הניסוי אספנו נתוני בסיס לגבי רמות הכאב. התוצאות שהתקבלו מידי חודש הושוו לנתוני הבסיס הללו.
בנוסף עשינו מדידה אוביקטיבית של תגובות עצביות לפני תחילת הניסוי ובתום ה- 4 חודשים. מדד שמאפשר לנו המדענים לקבל ולדעת שיש בידנו סמן ברור.
קבלנו תוצאות מדהימות!! שפע של מידע 264 חולים בסוכרת רמה 2 ו-3, עם שיפור סטטיסטי בשלושת הפרמטרים, הרדמות נימול ובעירה ובנוסף שיפור באיכות חייהם, ע"י שימוש עקבי במוצרים.
בדקנו את קבוצת הפלסבו, כדי לראות מה אמיתי ומה פלסבו והאם המטופלים והרופאים פיצחו את הקוד. בדיקה זו נעשתה בלפחות ממחצית מרכזי המחקר באופן הבא: המטופלים נשאלו: "האם אתם חושבים שקבלתם את המוצר האמיתי? מוצר דמה? או אינכם יודעים?" הבודקים נשאלו אותן שאלות.
הם לא פיצחו את הקוד, מה שהוסיף לאמינות הניסוי.  ומאחר שזה ניסוי עם פלסבו אקראי randomized)), וגם נוהל ע"י מחשבים, אף אחד מצוות הבודקים כולל אותי לא ידע מי קיבל מה.
שילמנו 1,000 דולר לרופא שהשתתף במחקר וסיים 4 חודשים, סכום שאיפשר להם להחזיר מעט לאוניברסיטאות. תוצאות המחקר החיוביות נמצאות בבדיקה לשם פרסומם בירחונים רפואיים מכובדים.
עלי להעיר שלא מצאנו מדוע המוצרים עוזרים. כלומר הבדיקה העצבית לא הראתה שום שינוי וגם בדיקות דם לא השתנו משמעותית.
אנו סבורים שהמגנטים הסמוכים לעור משפיעים על ממברנות זעירות בתאי הדרמיס, מה שמשפיע על התאים ותפקודם. השפעה זו קיימת כל זמן שיש מגע עם המוצר. הסימפטומים חוזרים זמן מה עם הסרת המוצר.
מצאנו גם שתגובת הפלסבו הסתיימה עד השבוע השמיני כלומר שאחרי השבוע השמיני לא חל שיפור נוסף במצב של קבוצה זו. בעוד שאצל הנבדקים האחרים השיפור הוסיף והתקדם, דבר שריגש אותנו מאוד.

מראיין: אם כך הגעת למסקנה שזה עובד!

דר': לא הגעתי לכלום כי לא ידעתי כלום. האנשים עם המידע היו הסטטיסטיקאים שהזינו את המחשב באלפי פריטי מידע ובדקו אותם מכיוונים שונים.
מה שיש לנו עכשיו בפעם הראשונה הוא מחקר חשוב שבדק  קבוצה הומוגנית, מחקר עם כללי פלסבו – מקרי והנחיות ביקורת כפי שאנו רוצים לראות מחקרים ברפואה. הבודקים הנבדקים ואני לא היינו מוטים לשום כיוון ומה שקיבלנו הן עובדות.

מראיין: האם יכולתם לבדוק את המגנטים הלו באופן שיסביר את ההבדל בינהם לבין נאמר: "מגנט של מקרר"?

דר': לא עשיתי זאת, אני יודע שישנם יצרני מגנטים רבים שיצרו מגנטים חד קוטביים ודו קוטביים. אני השתמשתי במגנטים רב קוטביים בצורת לוח שחמט עם פטנט, שקיבלתי מיצרן מסויים בחינם.
היצרן הוא new magnetic Inc. והאדם שנתן לי את שמו "אנתוני בובה" איש נחמד שעזר למדע למרות שיכול היה להפסיד הכל. הוא מייצר את המוצרים עבור חברת ניקן.

מראיין: האם אתה מרגיש לא נוח לדבר על זה, או זה לא אתי?

דר': עכשיו שהמחקר לפני פרסום, אני יכול לומר שתקציב המחקר היה חסוי והנתונים שנאספו היו חסויים מפני מקורות הכסף שהם החברה של בובה, והשלמה נוספת מניקן .כאשר נדרשתי להגדיל את מספר הנבדקים ע"י ה-NIH ,כדי לשפר את הנתונים הסטטיסטיים. אני מציין שוב שאני הייתי "עוור".
הסטטיסטיקאי אסף את הנתונים וביחד, אני עם הרופאים המובילים במחקר בתחומים אלה של הרפואה מפרסמים את  התוצאות.
ברור לחלוטים שזהו מחקר אמין, והשאלה עכשיו היא האם הרפואה המסורתית תתמודד עם המציאות הזאת של מחקר איכותי ותעריך אותו עיניינית. אני מאמין שזה יקרה, כי גם בציבור האמריקאי וגם בעולם יש פניה לרפואה אלטרנטיבית בכלל, אנשים רוצים לשלוט בגופם ובריאותם והם עושים זאת ע"י ברורים וחיפוש בתחום הבריאות ואיכות חיים.
לכל העניין של תיעוד מוקדם, יש תיעוד אולם כולו אנקדוטי כמו בתחום המסג', צמחי מרפא, אקפונקטורה ועוד.. אספו ידע על מידת יעילותם של דברים ע"פ נסיון מצטבר. כך גם לגבי מגנטים הקיימים על נקודות ומרידיאנים.
ובתרבויות שונות קראו למגנטים אבנים מובילות (שואבות) שייחסו להן תכונות קסם.
מה שאני עושה הוא לתת משמעות מדעית לנושא. ושוב אני מזכיר – נכנסתי לזה כדי להוכיח שהכל שטויות.

מראיין: ועכשיו אתה מאמין?

דר': כן אין ספק , וכך גם החולים ואין זו תגובת פלסבו.

מראיין: האם תוכל לספר לי על חולים אישיים שלך עם נוירופאתיה שטפלת בהם בדרך זו, ופגשת בהם לפני ואחרי השימוש במוצרים?
 
דר': כן , יש לי מספר לא קטן של מקרים אולם המקרה הטוב ביותר הוא של רופא שעבד איתי בבי"ח. רופא מרדים שיצא לגמלאות שסבל מסוכרת קשה עם התקפי לב. הוא שחקן גולף להוט שהתעורר מספר פעמים בכל לילה בגלל שרגליו בערו, הוא לא יכול היה לשחק גולף וחייו היו קשים, הוא פנה אלי ביאושו ואמר שמעתי על המחקר שלך ואני חושב שזה זבל, אבל במצבי אני מוכן לנסות הכל.
המוצרים שנתתי לו השפיעו עליו באופן דרמטי, הוא ישן כל הלילה וחזר לגולף והוא מאושר מאד. לאחר זמן מה עבר התקף לב ואושפז בבי"ח, סרבו לאפשר לו להשתמש במוצרים ואחרי 5 ימים התסמינים חזרו.
מקרה אחר של חולת סוכרת נעורים עם מצב חמור של נוירופאתיה היקפית שתרופות שהשתמשה בהן לא הקלו, השתמשה במגנטים ומצבה השתפר לכמעט הרגשה נורמלית , היא אז נכנסה למצב של חמצת שהוא סיבוך סוכרתי נוסף כשרמות הסוכר עלו ל 700–600 היא כמעט מתה. היא היתה מאושפזת שבועיים וגם לה לא הותר להשתמש תוך כדי האשפוז . התופעות בכפות הרגליים חזרו והציקו לה, ועם החזרת המוצרים חל שוב שיפור.
אלה הם סיפורים בולטים של אנשים שאיכות חייהם השתפרה.
אני סקפטי. אני מדען ורופא שרוצה לבדוק הכל כדי לוודא שמשהו פועל על מנת שאוכל להמליץ לחולים שלי על המוצרים הללו.
במשך השנים ניסיתי דברים רבים שאינם עוזרים, הייתי מעורב במחקר תרופות שלא רק שלא הועילו לחולים שסבלו מכאב אלא גרמו לתופעות לוואי, היה בהם אפקט הפלסבו וציפיות שלא התממשו.
במקרה הזה לא מצאתי תופעות לוואי, אבל כדי למנוע בעיות אפשריות לא שתפנו אנשים עם קוצבי לב או בני זוג של משתמשים בקוצב לב. וכמו שתיארתי כללנו רק אנשים שהתאימו לקטגוריות שנקבעו, כדי שתהיה לנו שליטה מלאה ככל האפשר על המשתנים במחקר, כדי שלא יהיו הסברים נוספים אפשריים לכשלון או הצלחה.

מראיין: עד כמה אתה מעריך את המשמעות של התגלית שעשית בניסוי הזה?

דר': לא אוכל לענות לך על כך כי זה ישרת אותי , שהרי זה המחקר שלי, אולם הרשה לי לומר בכנות אני מזמין חוקרים אחרים לחזור על הניסוי הזה . יש לזכור שלא כל המגנטים זהים. יצרנים אחרים יאמרו ודאי שהמוצרים שלהם טובים באותה מידה. יתכן שהם צודקים אין לי דרך לדעת זאת. אני השתמשתי רק במוצר אחד. הזכרת קודם מגנט של מקרר שהוא חלש מאד, התכונות המגנטייות נעלמות ביחס למרחק בריבוע. כלומר הם פועלים רק למרחק קצר. אנחנו השתמשנו במוצר עם 450 גאוס שנמדדו במרכז. ואיננו יודעים מהי העוצמה שהגיעה למרכז המטרה, אני מעריך שזה הגיע ל-20 גאוס . אבל מי שרוצה לחזור על הניסוי חייב להשתמש באותו סוג של מגנט.
אומר לך מה אני רוצה לעשות. הניסוי הבא שאני מעוניין לבצע אם אשיג תקציב הוא עם נוירופאתיה שנגרמת בגלל כימותרפיה וזו הנגרמת כתוצאה מאיידס. שני מצבים בהם הנוירופאתיה הנגרמת קשה מאוד ושום דבר אינו עוזר. חשוב במיוחד נושא הסרטן שבגלל תגובת הבערה והכאב עלינו להגביל את המינון של הכימותרפיה. נושא זה נבדק על ידי בניסוי המקדים. אני מאמין שאם יהיה תקציב תהיה התענינות רבה בביצוע מחקר כזה.
כמו כן אני חושב שיצרנים אחרים צריכים לבדוק את מוצריהם בצורה כזאת, כמו שגם יצרני המוצר שהיה בשימוש, גילו אומץ רב שהרי היו יכולים להפסיד אילו התוצאות היו אחרות. וגם היום הם אינם יכולים לבדוק את הנתונים, כפי שהוסכם ביננו מראש. בדרך כלל קיימת סכנה עם קבלת תקציבי מחקר מהתעשיה, שאת מוצריה בודקים, הסכנה תמיד של הטייה לפי רצון המממנים. מה שצריך היום בתחום הרפואה האלטרנטיבית הוא מאגר של תקציבי מחקר, כדי שאפשר יהיה לסלק את הכתם של חוקר שרואה במקור הכסף – גורם מטה של תוצאות המחקרים. במחקר שלי התעשיה לא היתה מעורבת. אני מעוניין לעשות מדע טוב ונקי, אני מעוניין בבקורת עניינית שסיבותיה רפואיות / מדעיות ולא בגלל מאבק בין יצרנים, או בגלל חשש מדברים חדשים. אנו מבקשים ממדענים ואנשים שמסוגלים להשתמש במוחם לחשוב על זה.
אנשים המטפלים בחולי סוכרת יודעים עד כמה מאתגר הטיפול בנוירופאתיה ושעד היום למרות שהוצאו מיליארד דולר על מחקרים ותרופות מתוחכמות הן עוזרות באופן מזערי, ומלוות בתופעות לוואי רבות.
יש עכשיו הזדמנות לשנוי עצום. מדברים פה על מוצר שעולה $ 100 או פחות שיכול להיות פריצת דרך של ממש.
אני מציע גם לבדוק את השפעתם של המוצרים על כיבים סוכרתיים שהם הסיבה העיקרית לאישפוזים וכריתת גפיים אצל סוכרתיים. זוהי טרגדיה, בארה"ב – שלמרות התחכום של כל הטכנולוגיה הרפואית אין לנו פתרון למחלה כל כך נפוצה ולמשמעויותיה.

מראיין: האם אתה חושב שהשמוש במגנטים יכול להפחית את מספר הכריתות?

דר': באמת איני יודע, זהו עוד מחקר שיש לבצעו. מחקר ארוך טווח שיבדוק את התפתחותה הטבעית של המחלה בנוכחות המוצרים ובלעדיהם. לתת לחולים את המוצרים מרגע שאובחנה מחלתם ולעקוב במשך שנים כדי לראות האם הם מפתחים נוירופאתיה.
מחקר נוסף יש לעשות גם עם חומר שהוצא בביופסיה הרמה מיקרוסקופית ואלקטרופיזיולוגית, בשונה ממה שאני עשיתי כדי לבדוק האם עצבים משתנים. נוירונים של חולי סוכרת שונים בתכלית מנוירונים נורמלים. רואים זאת במעבדה וברמה הקלינית. ניתן לעשות את הבדיקות עם טכניקות שמאתרות שינויים חשמליים המתרחשים בעצבים. וכך נוכל לראות האם ניתן לשנות את המהלך הטבעי של המחלה.איני יודע את התשובה לכך ואף אחד אינו יכול לומר. מה שאני כן יכול לומר הוא שמבחינה סטטיסטית הצלחנו לשפר את איכות חייהם של חולי הסוכרת בתחומים של הרדמות ונימול ובעירה ושאין זו תגובת "פלסבו".

מראיין: איני רוצה להכניס מילים בפיך, אבל האם יש לנו מאזין חולה סוכרת עם נוירופאתיה ואין לו עדיין את המוצר. האם אתה ממליץ בחום על השימוש בו?

דר': בהתבסס על המחקר הנוכחי הגדול, בשונה מהניסויים המקדימים, אני משוכנע שזה פועל ואני מקווה שהמגזינים הרפואיים יקבלו את המאמר לפרסום, הוא שווה זאת. פרסמתי כבר למעלה
מ 200 מאמרים וכתבים שהתפרסמו בירחונים חשובים ואני יודע שעשינו עבודה מצויינת.
שוב עלי לומר שזה נתון לויכוח כמו כל דבר שאי אפשר לראותו בעיניים, משהו שהוא סובייקטיבי, אבל כל ניסוי הקשור בכאב הינו סובייקטיבי. והבדיקה של תרופות המאושרות לטפול בכאב גם, הינה סובייקטיבית כי זוהי מהות הכאב.
לכן אין להתייחס לניסוי זה בשונה מניסוי על כאבים וטיפולים אחרים.

תודה רבה לך דר' ויינטרוב.

*קלטת זו תורגמה ע"י משתתפי סדנת מנהיגות בכירה ברשת, והינה ניתנת לרכישה דרך team tools  באינטרנט.